שְׁזִּיפִים,
הַלֵּב מְבַקֵּשׁ שְׁזִּיפִים.
אֶת בּוֹא הַקַיִץ הַלּוֹם וְשֶׁמֶשׁ כְּתֻמָּה כְּחֶלְמוֹן.
אֶת מֵימָיו הָעוֹלְזִים שׁוּב הַגֶּשֶׁם הִמְטִיר,
אַךְ אֲנִי אֲבַקֵּשׁ שׁוּב לִרְאוֹת תְּכֹל שָׁמַיִם,
אֶת רַגְלַי הַטּוֹבְלוֹת שׁוּב בְּחוֹל הַיָּמִים.

וּשְׁקִיעוֹת אֲרֻכּוֹת וְחַמּוֹת שׁוּב יָאִירוּ עַד בֹּקֶר,
וְהַלֵּב יִתְרַגֵּשׁ וְיִשְׁקֹט מֵהֶמְיַת כִּסּוּפִים.
וּפִיּוֹת יְלָדִים יִמָּלְאוּ בַּעֲסִיס פְּרִי וַנֹפֶת,
וּבֹסֶר צְחוֹקָם יְגַלְגֵּל גּוֹרָלוֹת הֶעָמִים.

עוֹד שְׁזִּיף אָז יַבְשִׁיל עַל הָעֵץ וְיָנוּחַ עַל אֶרֶץ.
וְגוּפָם יְנַתֵּר וְיִשְׂמַח וְיָאִיר צֵל עִתִּים.
וְיָדַיִם יִשְׂאוּ אָז הַפְּרִי וְצוּפוֹ עַל הַדֶּרֶךְ,

וְאָזְנָם תַּאֲזִין נִינּוֹחָה לְצִיּוּץ הַסִּיסִים.